לפניכם תשובות לשאלות השכיחות ביותר הנוגעות להליכי פונדקאות בישראל, חוק הפונדקאות, פונדקאיות והורים מיועדים, שאלות אותן ריכזנו בהתבסס על ניסיון בליווי מאות הליכי פונדקאות וניהול פורום הפונדקאות הגדול בישראל. במרכז "חיים חדשים" תמצאו צוות מנוסה ואנשי מקצוע שילוו אתכם בתשומת לב גם בשלב איסוף המידע. אנחנו מזמינות אתכם אישית לפנות אלינו בכל שאלה המעסיקה אתכם. נשמח לייעץ, ללוות ולסייע גם לכם.

מה התשלום שמקבלת אם פונדקאית?

חוק הפונדקאות אינו קובע את הסכום שיש לשלם לפונדקאית. עם זאת, יש סכומים מקובלים, ובנוסף לגבי רכיבים מסוימים קובעים נהלי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (הועדה) את הסכומים אותם יש לשלם לפונדקאית. להלן פירוט הסכומים הנהוגים ואלה הקבועים בנהלי הועדה: תמורה בסיסית 165,000₪ ותוספות כגון 20,000 ₪ במקרה של לידת תאומים, 5,000 ₪ אם נדרש ניתוח קיסרי, 6,000 ₪ עבור כיסוי הוצאות ביגוד, נסיעות ועזרה בבית (במטלות משק הבית במהלך ההיריון ועבור בייביסיטר לילדיה של הפונדקאית), 9,000 ₪ עבור ליווי ותמיכה פסיכולוגית, כ-5,000 ₪ עבור ייעוץ משפטי. פונדקאית (כמו גם האם המיועדת) זכאית גם למענק לידה ולדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי.

כיצד עובדים תשלומים לפונדקאית לאורך ההליך?

הכספים המיועדים לתשלום לפונדקאית נסגרים בחשבון נאמנות לפני תחילת התהליך והחתימה על הסכם הפונדקאות בפני הועדה. החשבון מנוהל עבור שני הצדדים גם יחד על ידי נאמן, והוא מעביר את התשלומים לפונדקאית ככל שמתקדם ההליך, כל זאת בהתאם למה שסוכם בין הצדדים בחוזה שערכו.

איך מוצאים פונדקאית אמינה ומתאימה?

ניתן לומר שעניין איתור פונדקאית מתאימה הוא הדבר המורכב ביותר בהליך הפונדקאות כולו. לבחירת פונדקאית היבטים רבים ביניהם רגשיים, רפואיים וחברתיים. קשר טוב בין האם הפונדקאית להורים המיועדים ישפיע מאוד על הצלחת התהליך.

בישראל, חוק הפונדקאות ונהלי הועדה  קובעים קריטריונים לאם פונדקאית.  אין זאת אומרת שכל מועמדת העומדת בקריטריונים מתאימה לכל זוג הורים מיועדים. לפיכך, חשוב לקיים מספר פגישות עם הפונדקאית המיועדת, להעמיק את ההיכרות עמה, לעמוד על אופייה ולהבין את הרקע האישי שלה (ילדים, בן זוג, עבודה, משפחה תומכת וכו'). רק אישה בוגרת, יציבה ואחראית, המנהלת את חייה בצורה שקולה ומסודרת יכולה להתאים להיות אם פונדקאית, ובתנאי שהיא מבינה את כל הכרוך בכך, ויש לה מערך תמיכה היכול לסייע לה לצלוח את ההליך.

לנו ב"חיים חדשים" ניסיון עשיר באיתור פונדקאיות איכותיות, ואנו מתמחים בהתאמה בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית. אנו בוחרים בפונדקאיות האיכותיות ביותר.

מה אופיו של ההסכם שנערך בין ההורים המיועדים לפונדקאית?

ההסכם בין ההורים המיועדים לפונדקאית הוא מסמך משפטי, חוזה לכל דבר ועניין, בו מפורטים זכיותיהם וחובותיהם של הצדדים. החוזה כולל סעיפים המתייחסים למכלול ההיבטים הרלוונטיים להליך כגון הליווי לו תזכה הפונדקאית (משפטי, רפואי ופסיכולוגי), הסכומים אשר ישולמו לה, מועדם ואופן ביצועם, סעדים העומדים לצדדים במקרה של הפרת ההסכם, ועוד.

באיזה מדינה הכי כדאי לבצע הליך פונדקאות?

אנו ממליצות לכל מי שחוק הפונדקאות מאפשר לו זאת, לעבור את הליך הפונדקאות בישראל.  בישראל הליכי פונדקאות מוסדרים בחוק והם מנוהלים על ידי ועדה מקצועית מטעם משרד הבריאות נהלי הועדה נבחנים כל העת ומעודכנים באופן שוטף במטרה למזער סיכוי לקשיים ובעיות לאורך ההליך. מועמדות לפונדקאות בישראל עוברות מיון קפדני על ידי משרד הבריאות וכך מובטח כי מי שמקבלת את אישור הועדה להיות פונדקאית בישראל אכן מתאימה להליך.

ידוע כי הרפואה בישראל מתקדמת מאוד, בתי החולים מצוינים והרופאים הם מן הטובים בעולם.

גם ההליכים הבירוקרטים לאחר הלידה פשוטים יותר עבור מי  שעובר את הליך הפונדקאות בישראל. אין צורך בהליך גיור לתינוק או בהליך אימוץ. הרישום במשרד הפנים הוא פשוט וקל, ההורים הטריים חוזרים לביתם עם הילד לו כה ציפו מיד עם שחרורו מבית היולדות. לעומת זאת, מי שמבצע הליך פונדקאות בחו"ל נדרש להוכיח הורות ביולוגית טרם שובו ארצה. לשם כך נדרשת שהייה של חודש לפחות בחו"ל, עניין לא פשוט בהתחשב בעובדה שההורים הטריים מטופלים כעת בתינוק בן יומו, ובמיוחד אם מדובר בשהייה במדינה הנמנית על מדינות העולם השלישי. הדברים מורכבים עוד יותר כאשר להורים המיועדים יש כבר ילדים בבית.

האם ייתכן שפונדקאית תתחרט לאחר הלידה ותבחר להשאיר את התינוק בחזקתה?

רבים השוקלים פניה להליך פונדקאות חוששים ממצב בו הפונדקאית תחזור בה ותבחר שלא למסור להם את התינוק שלהם.  הרשו לנו להרגיע אתכם: בכל הקשור לעניין זה בהליכי פונדקאות בישראל אין מקום לדאגה.

ראשית, ישנן מגבלות משפטיות המונעות מפונדקאית לבחור שלא למסור את התינוק. למעשה אין לפונדקאית מעמד משפטי המקנה לה זכויות כלשהן כלפי התינוק לאחר הלידה. ההורים המיועדים מקבלים לידיהם את התינוק מיד לאחר הלידה והפונדקאית מנועה משפטית מלדרוש החזרתו אליה.

מעבר למנגנון המשפטי המסדיר סוגיה זו, חשוב להבין כי פונדקאית בוחרת לתרום חלקה המרכזי בהליך במטרה לסייע לזוג המתקשה להביא ילד לעולם, כל זאת תוך קבלת תמורה ראויה למעשיה.   לפיכך, הלכה למעשה שאיפתה של פונדקאית לאחר הלידה היא להשלים את ההליך, לקבלת את יתרת התמורה המגיעה לה על-פי ההסכם, ולשוב לביתה ואל משפחתה. מטבע הדברים, לפונדקאית אין בעיות פריון כך שהיא יכולה להרות וללדת ילדים משלה, אין לה סיבה להתחרט ולבקש לגדל את תינוקם של ההורים כלפיהם התחייבה ומנגד יש לה כל סיבה לסיים את ההליך כמתוכנן.

מה עמדת ההלכה היהודית בכל הקשור לפונדקאות?

רבנים המשמשים דיינים ופוסקים ברבנות הראשית נתנו דעתם לנושא הפונדקאות וקבעו כי אין איסור הלכתי  לפונדקאות, כל זאת משום שלא מתקיימים יחסי אישות בין האב המיועד והפונדקאית שאינה אשתו. אמנם, יש בנמצא רבנים המשמיעים דעה מנוגדת לעמדתה הרשמית הנ"ל של הרבנות הראשית, אולם רבנים גדולים, דוגמת הרב עמר והרב עובדיה יוסף זצ"ל, מתירים את ההליך כל עוד הוא מתנהל תחת פיקוח הלכתי.

ההלכה היהודית דורשת כי עבור זוג יהודים תיבחר פונדקאית יהודייה, פנויה ושאין לה קירבה משפחתית להורים המיועדים. בהתקיים תנאים אלה ההלכה תומכת בהליך פונדקאות כאפשרות לקיום מצוות פרו ורבו. במסגרת פועלן במרכז "חיים חדשים", תמר וסיגל זכו ללוות הליכי פונדקאות בהם היו מעורבים זוגות דתיים וחרדיים, כמו גם פונדקאיות דתיות.

חשוב להדגיש כי על חברי הועדה המפקחת על הליכי הפונדקאות נמנה גם איש דת – רב – כאשר מדובר בהליכי פונדקאות אשר הצדדים להם יהודיים. הרב בוחן את כל הסוגיות העולות מההסכם בין הצדדים.

כמה צפוי לעלות הליך הפונדקאות כולו?

עלות הליך פונדקאות בישראל הינו 220,000 – 250,000  ₪. הסיבה לפער הוא תוספות המשולמות לפונדקאית בין היתר בגין לידת תאומים וניתוח קיסרי, ואין לדעת לפני שההליך החל כיצד הוא יסתיים.

האם נחוץ אישור מן המדינה כדי להתחיל הליך פונדקאות?

כן – יש לקבל את אישור הועדה. ההליך יחל רק לאחר אישור ההסכם בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית וחתימה עליו בפני הועדה. בישראל חוק הפונדקאות קובע כי זוהי עבירה פלילית לקיים הליך פונדקאות ללא אישור ופיקוח של ועדת ההסכמים לנשיאת עוברים.

מי יכול לבקש אישור המדינה להליך פונדקאות?

על-פי חוק הפונדקאות ונהלי הוועדה, רק זוגות הטרוסקסואלים (גבר ואישה) נשואים או ידועים בציבור, בגיל הפריון (אצל נשים עד גיל 53) אשר אינם יכולים להרות בעצמם (או שהריון יסכן את חיי האם או העובר), ואשר מצבם הרפואי יאפשר להם לטפל בילד שייוולד, יוכלו לקבל אישור  ועדה להליך פונדקאות.

מה ההגבלות העיקריות על פונדקאות בארץ?

הן ההורים המיועדים והן הפונדקאית צריכים להיות תושבי קבע בישראל.

לגבי הפונדקאית נקבע כי היא צריכה להיות בת 22-38, לאחר לידה אחת לפחות אך לא יותר משלוש לידות, שהיא מגדלת את ילדיה, לא עברה יותר מניתוח קיסרי אחד, אינה מעשנת, משתמשת בסמים או שותה אלכוהול, מצבה הרפואי תקין, ההריונות שעברה היו תקינים והסתיימו בלידות מוצלחות בשבוע מתקדם של ילוד ובמשקל תקין.

לגבי ההורים המיועדים קובע חוק הפונדקאות שעליהם להיות בני זוג (נשואים או מוכרים כידועים בציבור), שזרעו של הגבר ישמש להפריה (לא יאושר הליך פונדקאות עם תרומת זרע), שההורים המיועדים בגיל הפריון ושהפונדקאית היא בת דתה של האם המיועדת.